בעקבות העימות 'הלא נחמד'
שהיה בין שני "נשיאי" איגוד השפים
כמעט לכל אחד יש מחשב, יש
פייסבוק, יש אינטרנט, וכותבים הכול. מברכים, מקלסים, לועגים, משבחים ומשתלחים.
או קיי, דיברנו, כתבנו, פירגנו
וליכלכנו.... אז מה הלאה?
אנחנו עם מיוחד, אוסף גדול של
מומחים וחכמים יצאו מקרבנו (ראו את היחס של זוכי פרס נובל יהודים לעומת מספרנו באוכלוסיית
העולם).
אנחנו מדינת היי-טק מפותחת
מאד, תרבות המוסיקה של היוצרים היהודים מוכרת בכל העולם (פנחס צוקרמן, ארתור
רובינשטיין, יהודי מנוחין ועוד רבים וטובים).רמת האוכל בארץ היא מהיותר גבוהות בעולם, זאת אומרים גדולים ומכובדים בעולם הקולינארי. אז...
מדוע לא מתקיימת כאן תרבות אוכל בדומה למתוקנות במדינות העולם?
מדוע בתי הספר שלנו ארכאיים בתורות הלימוד?
מדוע קיים מחסור כה גדול בטבחים בכל מגזרי השוק?
מדוע כל 'זב חוטם' קורא לעצמו שף? פותח מסעדה ונופל לאחר מספר חודשים?
איפה היא אותה גילדה מקצועית המאשרת מי זכאי לתואר שף?
לא ייתכן שכל מי שמעט (או הרבה) כסף בידו, יפתח מסעדה או חברת קייטרינג ויתחיל להאכיל מאות ואף אלפי סועדים מבלי שיהיה לו שמץ של מושג בתורת הבישול, בהלכות מזון, תזונה והיגיינה.
זה שהוא לא למד לנהל עסק בתחום המזון, מילא, הנזק העיקרי שהוא יכול לעשות זה "להפסיד את המכנסיים". אבל בעסקי המזון אנו עוסקים בדיני נפשות.
אדם שרוצה להיות עורך דין, נדרש לעמוד בבחינות כניסה לתחום המקצועי, אותו הדבר רואה חשבון, הנדרש לעמוד גם הוא בבחינות לקבלת תעודת הסמכה. הנזק המרבי שאחד העוסקים במקצועות הללו יכול לגרום הוא נזק כספי ואפילו כבד.
אבל שף ללא ידע קולינארי, יכול להגיש מנות אוכל מדהימות, בעלות טעמים נפלאים עם יצירתיות מתפרצת ובמחי יד אחת לגרום להרעלת מזון ולמותו של הקליינט שלו, שלא נדע.
ברוב הארצות המתוקנות בעולם משרת
השף מוגדרת. הן מבחינת איגוד מקצועי והן מבחינת רשויות המדינה.
בארה"ב קיים ה- ACF (American Chefs Association) שנחשב כסמכות הבלעדית לשפים. מטרתו העיקרית היא שינוי ושיפור
המציאות הקולינארית דרך חינוך, התמחות והסמכה, תוך
יצירת מערכת קשרים חברתית בהיבטים של כבוד ויושרה מקצועית בקרב אנשי המקצוע.הצלחתו הגדולה ביותר של האיגוד הייתה בשנת 1976 בה הוחלט על שינוי תפיסתי במעמדו הרשמי של השף לקטגורית בעלי המקצוע הרשמיים בארה"ב. כך הוגדר סופית מעמד השף ומי זכאי לתואר זה.
מאחר ואנחנו מפגרים אחרי ארה"ב, הגיע הזמן שגם אצלנו יגיע השינוי המיוחל.
איגוד השפים
הישראלי
הרעיונות שלי
חזון
האיגוד:הובלת הפיתוח המקצועי והאישי בקהילה הקולינארית, תוך חינוך, קידום טכניקות מקצועיות, שימור ההיסטוריה ופיתוח מיומנויות בישול.
כיבוד התחייבויות, יושרה, טיפוח אמון בין אחד לשני, העשרה, בניית מעמד וערך בשוק העבודה, השתלבות בקהילה ופעילות חברתית למענה. התנהלות הגונה מול כל הגורמים העסקיים, המעסיקים ומוסדות המדינה.
משימות
האיגוד:
טיפוח מעמד השף בקהילה. ייצוג
הולם מול המעסיקים ומוסדות המדינה. איגוד השפים הישראלי מספק תוכניות חינוכיות, אישורים מקצועיים, משתתף בתחרויות ארציות ובינלאומיות במטרה לשפר את היכולות המקצועיות לכל העוסקים במלאכה הקולינארית.
איגוד השפים הישראלי עוזר לפתח את יכולת למידה והרצון להתמודד עם עמימות וחוסר וודאות בתחומי המקצוע.
מקדם בברכה שינויים עתידיים בתחום הקולינארי, מלמד להשתמש בשכל הישר, מכוון ליצירתיות תוך שיפור מתמיד ומעודד את יכולות הלמידה של חבריו.
מטרות
האיגוד:
א. קידום
התדמית המקצועית של השף הישראלי בארץ וברחבי העולם באמצעות חינוך בכל הרמותב. שביעות רצון הלקוחות
ג. עובדים ערכיים
ד. מתן שרות לחברים
ה. מעורבות חברתית, פיתוח וחיזוק הקשרים עם הקהילה
מטרות אופרטיביות:
1.
ייצוג רשמי של הטבחים והשפים 2. קביעת הכללים לקבלת תואר שף
3. קביעת סטנדרטים של מצוינות קולינארית
4. קידום האחווה והאפשרויות החינוכיות בקרב אנשי מקצוע הקולינאריים
5. דאגה לתנאי העבודה, הסכמים, תגמול ודירוג השכר
6. לעודד ולהגביר את המודעות לתזונה נכונה בגיל הרך ולתלמידי בתי הספר
7. שותף מלא בבניית תכניות הלימוד וההסמכה של השפים ברמות השונות
8. האיגוד הינו הנציג היחידי בארץ לציבור השפים והטבחים והיחידי שמייצג אותם מול מוסדות המדינה ובעולם.
דרכי הפעולה:
1. בחירת וועד מנהל המורכב משפים וותיקים, שפים צעירים ושפים מסעדנים, המונה 9 חברים.
2. בניית האסטרטגיה של איגוד השפים הישראלי שתשקף את החזון, דרכי הפעולה, שיטות העבודה, גיוס וניהול כספי החברים, איתור הסוגיות הקריטיות והשפעתן העיקרית על ההתנהלות העסקית
3. בניית תוכנית רב שנתית (חומש) אופרטיבית המתמקדת במספר קטגוריות:
א. התווית דרכי פעולה וקשרים עם החברים
ב. שינוי וצמיחה
ג. מתן שירותים
ד. ניהול פיננסי
4. הוצאה לפועל של תוכנית החומש
5. כל קטגוריה תכיל סדרת פעולות אופרטיביות, הצהרתיות ותגדיר כיצד מגיעים למטרות
6. התוכנית האסטרטגית תשווק לציבור הרחב, לחברי האיגוד, לספונסרים ולמוסדות המדינה הרלבנטיים
7. פתיחת מו"מ מול המוסדות הרשמיים של המדינה (משרד התמ"ת, משרד התיירות, משרד האוצר) וכן מול הארגונים היציגים של גורמי התיירות (איגוד מנהלי בתי מלון, התאחדות המלונות, איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה), לקבלת מעמד רשמי ומוכר.
8. כל פעולות האיגוד והעומדים בראשו ייעשו בשקיפות מלאה תוך מתן דיווח חודשי לחברים.
הדרך ארוכה, העבודה מרובה והקשיים נערמים.
רק בכוחות משותפים, וויתור על האגו האישי
ובצניעות,
ניתן לבצע את השינויים המיוחלים !!!
Each strategy will contain a series of action statements deemed
critical
